טיפוח מנהיגות ביקורתית ומעורבת

כתבה, זהבה חן

הסוגיה האזרחית
המכללה לאיכות השלטון מתמודדת בדרכים חינוכיות עם המציאות, בה מדי שנה מתווספים עשרות אלפי בני נוער לאזרחי ישראל. ביניהם, רבים, מנותקים משלטון החוק בישראל, מנורמות של משטר דמוקרטי, ומדפוסי מעורבות בחיים במדינת חוק ושלטון. הנתק שמתחיל בתקופת היותם בני נוער ממשיך, ולעיתים אף מועצם, בהיותם אזרחים – תהליך לו השלכות שליליות על יישום מדינה דמוקרטית, ומעורבות תושביה ביישומה בחיי היום-יום. מחאת הצעירים הנוכחית מדגישה את הפערים העמוקים בין הנושאים בנטל האזרחי לבין חלק גדול ומשמעותי של האוכלוסייה שאינו נושא בנטל האזרחי כלל ( שירות צבאי, תשלום מיסים, תעסוקה ותרומה לפיתוחה של המדינה, מעורבות בחייה האזרחיים והפוליטיים ועוד).
 
אתיקה אזרחית
אתיקה אזרחית הינה תחום חדש במערכת החינוך, היא מחייבת את מערכת החינוך כולה לבחון את חזון המוסדות הפורמאליים והבלתי פורמאליים, אנשי החינוך ואת צרכי הילדים ובני הנוער, בעידן בו הסמכות מקבלת משמעות חדשה, ליברלית, דמוקרטית. לכיבוד שלטון החוק יש משמעות חדשה: לא של ציות עיוור לחוקים ולכללים אלא כיבוד חוקים מתוך הכרה שכלל החברים המרכיבים את הקהילה החינוכית הסכימו על החוקים הללו מתוך תהליכים של למידה, מודעות, מחשבה עצמאית, בירור וביקורת. האתיקה אינה פיתרון קסם לכל תחלואי החברה הישראלית, אך היא מציעה כיוונים מעשיים לשנות את המצב הקיים, מאפשרת מתן משמעות למנהיגות ראויה: כסמכות של הורים, מורים, ארגונים מקצועיים וכמהווה סמכות להתנהלות של ילדים ובני נוער בחברה שלהם.
 
הכשרה וחינוך

כיבוד החוקים והכללים, מהווה תשתית לשאיפה לחברה טובה יותר וצודקת יותר. השאיפה המתמדת לשים רף לדמותו של האזרח הבוגר העתידי, מחייבת את מערכת החינוך להקדיש לנושא זמן ומשאבים: להכשרת מורים איכותיים ואתיים היכולים לשמש דוגמה אישית, המחויבים למקצוע ההוראה והחינוך ויחד עם זאת מפעילים חשיבה עצמאית ומתנהלים מול התלמידים וההורים בכבוד, באחריות ובאחריותיות. מורים ומדריכים המפעילים מצפן ערכי בקבלת החלטות, כהרגל יום יומי ולא רק כתיאוריה של מוסר- לא רק מול התלמידים בזירת הכיתה או הקבוצה הפרטית שלהם אלא במוסד החינוכי כולו. אתגרי מערכת החינוך לחינוך לערכים: מערכת החינוך משדרת מסרים כפולים וסותרים לציבור אנשי החינוך בשטח: מצד אחד, כבר מספר שנים מדברים על הטמעת ערכים, יצירת קוד אתי מוסדי, כיבוד זכויות הילד, חשיבות חינוך לאזרחות טובה ומצד שני, מצמצמים בשעות לימוד של מקצועות ערכיים שמטרתם פיתוח חשיבה ביקורתית: כמו תנ"ך, ספרות, אזרחות ועוד. שעות המחנכים בחטיבות הביניים ובתיכוניים צומצמו בבתי הספר לשעה עד שעתיים בודדות בשבוע וברוב המקרים המחנכים אינם מכירים את התלמידים, מצוקותיהם וצרכיהם. דיאלוג ערכי כמעט ולא מתקיים, דיוני אקטואליה שמטרתם חשיבה ביקורתית ,לא מתנהלים ברוב הכיתות, בשל חשש המורים לאבד שליטה בדיונים אלה. המורים והתלמידים נמצאים בלחץ רב בשל דרישת משרד החינוך ומוסדות החינוך להישגים בבגרויות והחינוך לערכים נדחק לקרן זווית ברוב המקרים.

אתיקה כסמכות

אתיקה וקוד אתי משמשים סמכות, רק כאשר יש הכרה בסמכותם: אתיקה מקצועית, של רופאים עורכי דין, חברות ועוד, משמשת ככלי ניהולי יום יומי לקבלת החלטות של רופא, של עורך דין או של בעל חברה מסחרית. חשיבות האתיקה בהתנהלות מנהלים ומנהיגים: חברות שלא פעלו על פי כללי האתיקה המקצועית, התמוטטו וחלקם אף נמחקו מן העולם: כמו חברת "רמדיה", שייבאה מזון לתינוקות, ששיקרה ביודעין על בדיקת ערכי תזונה, אשר נמצאו לבסוף לא תקינים- פרשה שגרמה למות תינוקות ולפגיעה קשה בהתפתחות תינוקות אחרים. מדינת ישראל 2010- 2011, נמצאת בנקודת האל- חזור: נשיא שנשפט, נאשם באונס ושנגזרה עליו תקופת מאסר ממושכת, ראש ממשלה לשעבר שנמצא בתהליכי חקירה ומשפט על קבלת טובות הנאה ושוחד, שרים שנשפטו והושמו במאסר על שוחד, מרמה, קבלת טובות הנאה, מפכ"ל משטרה ורמטכ"ל שמינויים בוטל בשל התנהגות לא הולמת ועוד. מצעד הנחקרים של הבכירים והיעדר מנהיגות היכולה לשמש דוגמה, מעוררים מחשבות ותהיות קשות, מה משדרת החברה הישראלית לילדים ולבני הנוער.
 
הטמעת האתיקה- שליחות חינוכית ואזרחית

המכללה לאיכות השלטון, מנסה באמצעות החינוך הבלתי פורמאלי, תוך גיוס והכשרת תפקידים בחינוך הפורמאלי, להטמיע את אותם ערכים של אתיקה אזרחית בילדים, בני נוער, צעירים ומבוגרים. באמצעות תהליכים חינוכיים המכללה לאיכות השלטון שואפת ליצור חברה אזרחית אתית ומעורבת בעלת מנהיגות ראויה. אתיקה ומנהיגות: בעבר נטו להאמין שאדם נולד להיות מנהיג בשל תכונות ייחודיות שהבדילו אותו משאר בני האדם, כמו קסם אישי, כריזמה וכוח עוצמתי שלא ניתן לעמוד בפניו. התפיסה הרווחת כיום היא שבכל אדם טמון הפוטנציאל להיות מנהיג ואם מאתרים את הפוטנציאל הזה ומטפחים אותו ניתן להפוך גם אדם רגיל למנהיג מוביל בקהילה ובחברה. מימוש חזון מדינת ישראל: הטמעת חשיבות אתיקה אזרחית בקרב קבוצות מנהיגות ובמנהיגות נוער בפרט, חייבת להתבסס על תשתית ערכית שתהווה את הסמכות הערכית בחברה על בסיס ערכים משותפים ומוסכמים. התשתית הערכית ליצירת הקוד האתי בחברה הישראלית, המאפשר הסכמיות למצע ערכי המאפשר חיים משותפים של אזרחי המדינה על גווניה, היא מגילת העצמאות המשמשת כחזון מדינת ישראל. הערכים הגלומים במגילת העצמאות הם האור והחזון שמהם נגזרים המטרות והיעדים החינוכיים של המחשבה האזרחית והדמוקרטית לאיכות שלטון. על פי תפיסה זו כיבוד שלטון החוק וחוקי מדינת ישראל הם הסף להתנהלות החברה האזרחית כאשר השאיפה המנחה את המכללה לאיכות השלטון היא להעלות לרף את התנהגותו המוסרית של האדם, של מנהיגיה והמערכות השלטוניות.

מנהיגות ראויה

העיסוק באיתור או בטיפוח מנהיגות ראויה, קיים משחר ההיסטוריה: כבר בימי התנ"ך הייתה חשיבות לאיתור מנהיגים ערכיים וראויים, ולא רק בשל כוחם הפיסי, תוך שהם מקיימים יחסי גומלין עם האזרחים או עם חברי הקהילה אליה הם משתייכים :"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת, שונאי בצע...ושפטו את העם" ( שמות, י"ח, כ"א- כ"ב). המנהיג מייצג מערכת ערכים שהיא המניע לפעולתו, בכך שהמנהיג מעביר ערכים אלה הם הופכים להיות משמעותיים למונהגים. פיתוח חשיבה ביקורתית תוך בקרה אזרחית: פיתוח חשיבה ביקורתית, הינו כלי נחוץ בפיתוח מנהיגות ראויה. כלים לשיפוט ערכי מנחים את קבוצת המנהיגות להתנהלות ולקבלת החלטות ראויות בקהילה. היווצרות תשתית אמון בין קבוצות המנהיגות לבין הגורמים מולם הם מתנהלים והקהילה בה הם פועלים היא תוצר מתבקש. הפילוסוף הבריטי, ג'ון סטיואט מיל נהג לומר : "מהי הסיבה לכך שכוח השיפוט של אדם זה או אחר ראוי באמת לאמון? הווה אומר: מפני שאדם זה לא נעל את דלתות לבו בפני הביקורת על דעותיו והתנהגותו ..." אתיקה, ככלי מנהיגותי, מטמיעה במנהלים ומנהיגים ערכים של אחריות, מעורבות ודוגמה אישית. היא מפתחת ערנות אזרחית וחברתית לנעשה בסביבה הקרובה והפעלת חוש ביקורת ושיפוט ערכי לגבי עוולות ממש כמו "כלב שמירה תבוני ומצפוני" . פיתוח חשיבה ביקורתית המאפשר בחינה ומעקב אחר הצהרות, הבטחות והתנהלות של הגורמים הממסדיים כלפי האזרח. בקרה עקבית של האזרח כלפי המערכות השלטוניות תוך בדיקת הטווח שבין התיאוריה למעשה מבטיחה את התנהלותם התקינה של בעלי התפקידים והמערכות השלטוניות. מטרות, אתגרים וקהלי היעד: המכללה לאיכות השלטון שואפת להגיע למקומות אשר בהן תרבות שלטון החוק דורשת שיפור ניכר. הקמת קבוצות מנהיגות לאיכות שלטון, בכל הגילאים ומכל המגזרים, תוביל הטמעת ערכים של אתיקה אזרחית בקרב ילדים, בני נוער, צעירים ומבוגרים, שמרוחקים מאורח חיים דמוקרטי. הצמחה, העצמה והכשרה של מנהיגות צעירה ובוגרת, אתית, שיוזמת ומעורבת בקהילה תשפיע על הקהילה כולה ותחולל שינוי בתודעה האזרחית והחברתית במקום. שימת הדגש על חיזוק האמון בין האזרח הצעיר לביו הממסד ומתן כלים לשיתוף פעולה בין האזרח לממסד סביב אינטרס משותף, יאפשרו הובלת מיזם אזרחי משותף ומשמעותי לטובת הקהילה המקומית המשותפת או הרחבה יותר תוך שמירה על נורמות התנהגות ראויה ושקיפות מרבית.

הקמת שדרת מנהיגות לאיכות שלטון

מודל מוכח לקוד אתי ככלי מנהיגותי ניתן למצוא בקבוצות המנהיגות של המכללה לאיכות השלטון ברחבי הארץ ובעיקר אלו הפועלות כמודל עירוני: הקמת שדרת מנהיגות בכל הגילאים, כאשר הנחת תשתית ליצירת קוד אתי כמצפן ערכי לפעילות הקבוצות, מאפשרת התנהלות יעילה של קבוצות המנהיגות ומסייעת להם לכוון לקבלת החלטות ראויות. המודל העירוני כולל: פרלמנט ילדים המוביל "אמנת ילדים" , קבוצות "עיתונאים צעירים לבקרה אזרחית", קבוצת " מחוקקים ושופטים" העוסקת בסוגיות חקיקה ואכיפה, קבוצה ארצית של "תחקירנים לאיכות שלטון" שתפעל בכנסת, "כיתת מצטיינים ארצית" לעבודות גמר באזרחות בסוגיות של איכות שלטון, קבוצות "מנהיגות משותפת ליזמות אזרחית" יהודים- ערביים, קבוצות מנהיגות לאיכות השלטון המובילות מיזמים ייחודים כדוגמת הפעלת בית קפה וסדנאות אתיקה לנוער "קפה אתיקה" , סמינרים למד"צים ( מדריכים צעירים), המכשירים מדריכים צעירים למנהיגות ראויה , הכשרת מועצות תלמידים בחטיבות הביניים ובתיכוניים ומועצת הנוער העירונית לכתיבת קוד אתי עירוני של תלמידים, קבוצת מנהיגות סטודנטים לאיכות שלטון המובילים מיזמים אזרחיים בקהילה והקמה קבוצת מנהיגות אזרחית של הורים שתגלה אחריות ומעורבות ותקדם מיזמים ערכיים בקהילה לטובת ילדיהם. שדרת המנהיגות שנוצרה, וההכשרה המיוחדת שמקבלים מדריכיה, תורמים לשינוי השפה האזרחית במקום. בעלי תפקידים עירוניים שהשתלבו בהפעלת התוכנית, רואים את החשיבות ביצירת שדרת מנהיגות , ברצף גילאי, תוך הטמעה של אתיקה ככלי מנהיגותי ומתחילים לדבר במונחים של שקיפות, טוהר מידות, יושרה ועוד, התחילו להשתרש נורמות התנהגות אחרות במקום עיגול פינות, "יהיה בסדר", ותרבות "הסמוך" .
 
הפעלת קבוצות מנהיגות- שיטת העבודה ותכנים מרכזיים

איתור קבוצת המנהיגות מתבצעת באמצעות יחידת הנוער העירונית, בתי הספר, מרכזי צעירים ורכזי מתנדבים עירוניים. מספר חברי כל קבוצה מונה בין 15- 25 חניכות וחניכים. הקבוצות מוקמות על פי צורך עירוני: ישנן קבוצות בית ספריות, קבוצות עירוניות וקבוצות אזוריות של מנהיגות משותפת (יהודים- ערבים). כל קבוצה מקבלת הכשרה של 30 שעות בליווי מנחה מטעם המכללה לאיכות השלטון, במודל עירוני של שדרת המנהיגות מחויבים התלמידים ל- 60 שעות נוספות לביצוע המיזם האזרחי כפעילות מוכרת לבגרות חברתית על ידי משרד החינוך. התכנים המרכזיים: אבחון ומיפוי היישוב תוך שימוש בכלי ה-SWOT , אתיקה ככלי ניהולי, מנהיגות ראויה, התמודדות עם דילמות אתיות, ניהול מיזם אזרחי, ביצוע המיזם בשטח, הסקת מסקנות וכתיבת נייר עמדה עם המלצות לבעלי תפקידים באשר לסוגיה שהובלה על ידי קבוצות המנהיגות.

לימוד מקוון לאיכות שלטון

שימוש בכלים טכנולוגיים- אינטרנטיים ודיגיטאליים המאפשרים הרחבת והעשרת הפעילויות ברמה המקומית והארצית באמצעות: שיח מקוון של הפעילים והחניכים בקבוצות סגורות ובקבוצות ארציות פתוחות, הכשרה ארצית למתנדבים ומדריכים, העלאת חומרים ותוצרי מיזמים ופעילויות. שולחנות עגולים: קיומם של וועדות אזרחים הדנים בקידום סוגיות עירוניות וארציות שעניינן חיזוק הקשר בין האזרח למערכות השלטוניות מאפשרות קידום יוזמות ייחודיות לטובת התושבים והאזרחים. הפעלת שולחנות עגולים, בראיית המכללה לאיכות השלטון, הם לא דיונים תיאורטיים בלבד, אלא משלבים בתוכם אקטיביזם אזרחי בחיבור בין המסקנות התיאורטיות לבין ביצוע וקידום הנושא בשטח תוך נטילת אחריות ובאמצעות דוגמה אישית. (בעקבות קיומו של שולחן עגול שדן בדרכים לחיזוק הקשר בין האזרח הצעיר לנבחריו, נבנה שיתוף פעולה ייחודי בין המכללה, הכנסת ומשרד החינוך שיאפשר לקבוצות המנהיגות הכרת עבודת הכנסת מקרוב תוך שיתוף פעולה עם חברי הכנסת, הוועדות, מחלקת המחקר ועוד. כמוכן, הוחלט לפעול להקמת כיתת מצטיינים בכנסת לכתיבת עבודות גמר באזרחות ברמה של חמש יחידות- הכיתה החלה פעילותה בכנסת בתחילת ספטמבר 2011).

מתנדבים ופעילים

כוחה של המכללה לאיכות השלטון היא בעוצמתה של החברה האזרחית והירתמות חבריה לסייע בעשייה בשדה החינוכי- האזרחי. המכללה לאיכות השלטון מכשירה ומפעילה מתנדבים בכל תחומי העשייה: פיתוח תכנים ותוכניות לאיכות שלטון, שולחנות עגולים, הדרכה, הנחיית סדנאות ומתן הרצאות, השתתפות בימי עיון, ייעוץ ליזמים אזרחיים ועוד. ימי עיון,

סמינרים וכנסים

ארגון כנסים, ימי עיון וסמינרים בסוגיות של מנהיגות ואיכות שלטון, מאפשרים למכללה להפגיש קבוצות מנהיגות מכל רחבי הארץ לפעילות משותפת של למידה ועשייה. ברוב המקרים קיומן של פעילויות אלו מתבצע בשיתוף פעולה עם פיקוח משרד החינוך, הכנסת, ראשי רשויות, מנהלי בתי ספר, ארגונים בעלי תפיסה חינוכית דומה לדמוקרטיה, מנהיגות ואיכות שלטון ועוד. ( כנס איכות השלטון, כנס מנהיגות משותפת לראשי רשויות ערביות, ימי עיון בבתי ספר, סמינרים למנהיגות ראויה למד"צים ומועצות נוער, יום עיון לאגודת העיתונאים, כנסים עירוניים ועוד).

לסיכום
מנהיגים צריכים להיות אפקטיביים, אתיים ומוסריים. קשה למצוא את המנהיגים האלה שהם גם אפקטיביים וגם אתיים ומוסריים. השאלה הנשאלת תמיד מהו הרף שמציב הציבור למנהיגים שלו? והאם הצבת רף גבוה מדי לא יכול להפוך למכשול למנהיג שיחסום עשייה וביצוע לטובת האזרחים והמונהגים? לתפיסת המכללה לאיכות השלטון, המענה לכך הוא חינוך לאזרחות ראויה: בתהליך חינוכי של הטמעת ערכים כבר מגיל צעיר, תוך שמירה על רצף גילאים. קבוצות המנהיגות לומדות כיצד לעבוד בשיתוף פעולה עם מוסדות הציבור, המערכות השלטוניות ובעלי התפקידים לקידום מיזמים משותפים למען הקהילה תוך שימוש בכלי האתיקה על מנת להשפיע על התנהלות ראויה של שיתוף הפעולה ועל התנהגות בעלי התפקידים. המעורבות והבניית השפה האזרחית, הם אשר יאפשרו לאותו רף גבוה של ערכים מוסריים להפוך לנורמת התנהגות מובנת, מקובלת ומוסכמת על המנהיגים והמונהגים כאחד, כאשר לכל מונהג בעל אמות מידה מוסריות יש את הפוטנציאל לשמש במקום מונהג למנהיג המוביל אחריו בעשייה ובמעורבות. התהליכים המתבצעים מול קבוצות המנהיגות לאיכות השלטון לאחר שעות הלימוד מחלחלים לתוך החינוך הפורמאלי ומצאנו שכל קבוצה משפיעה על איכות חיים ואיכות שלטון של מאות ואלפי תושבים ואזרחים בקהילה ובעיר.

המלצות להקמת שדרת מנהיגות עירונית/אזורית

הקמת שדרת מנהיגות בערים ובאזורים של אוכלוסיה רב- תרבותית ורב- מגזרית שהמצב הסוציו אקונומי של תושביה ותפיסת מקומו של האזרח בחיים הדמוקרטיים, מוערך כנמוך יחסית בהשוואה לערים אחרות, תתרום להעצמה של כוחות חיוביים בקהילות בהן תתבצע הפעילות. המנהיגים הצעירים יובילו תהליכים ערכיים שישפיעו על קהילתם ועל כלל התושבים. על מנת שהפעילות תהיה משמעותית וברת השפעה ותתווה שינוי נורמות התנהגות גם אצל בעלי התפקידים, המלצתנו לפעול בכל עיר/אזור לפחות שלוש שנים. הכשרה ותהליך ארוך טווח יבשיל את הרשות המקומית, בעלי התפקידים, קבוצות המנהיגות והתושבים עצמם, ליטול אחריות, לפעול למימוש הערכים הדמוקרטיים, ערכי איכות השלטון וכיבוד שלטון החוק, ולהמשיך את ביצוע הפעילות גם לאחר שהמכללה לאיכות השלטון תסיים את פעילותה בעיר.

לחזרה לשדרת המנהיגות 

Clearfix