קוד אתי- מצפן ערכי לקבלת החלטות

כתבה,זהבה חן

הקוד האתי נגזר מחזון הארגון או המוסד חינוכי: זהו מסמך המבטא את תפיסת הארגון וחזונו , כולל בתוכו את ערכי הליבה של הארגון, ערכיו, מקבע רף התנהגותי ומכוון ליצירת אקלים אתי התורם להתנהלות תקינה של הארגון ומסייע בקבלת החלטות. הבסיס והתשתית ליצירת קוד אתי הם חוקי המדינה, תקנות וצווים המחייבים כל אזרח באשר הוא. קודים אתיים מקצועיים וארגוניים קיימים בארץ ובעולם בחברות עסקיות, בגופים ממשלתיים, בארגונים מקצועיים, בצבא, במשטרה, בשלטון המקומי וכו'.

אם מקבלים את התפיסה היחסית, יש להתייחס לקודים מוסריים רבים בעולמנו: קוד אתי בחברה אחת לא בהכרח יהיה תקף בחברה אחרת. התנהגות היחיד נקבעת על ידי התנהגות החברה בה הוא חי והמשפיעה על אישיותו והתנהגותו[1].

היפוקרטס (460- 377 לפני הספירה),היה הרופא היווני שחבר את שבועת הרופאים. הוא הבין את הצורך והחשיבות בקוד אתי לרופאים ועוד יותר לתוקף המצפוני של הקוד. רק ההרגל- האתיקה בהתנהלות היומיומית של הרופא, רק ההתנהגות המוסרית של הרופא בעבודתו וכמקצועו יאפשרו לו להיות רופא המחליט את ההחלטות הראויות לגבי החולה הזקוק לו.סוקרטס ייחס לחיסיון, סודיות, הגנה ועזרה לכל נזקק עקרונות שכל רופא חייב להתנהל על פיהם. שבועת היפוקרטס שמשה במשך הדורות תשתית אתית וקוד אתי לארגוני הרופאים באשר הם: "...  אתן טיפול לחולי כמיטב יכולתי, ולעולם לא אזיק לאיש. לעולם לא ארשום סם קטלני כדי לפגוע באיש, גם לא אייעץ לו עצה, אשר אם יעשנה - תביא למוות. לעולם לא אתן לאישה את המכשיר לגרימת הפלה. אשמור על טוהר חיי ואומנותי. לא אנתח כדי לסלק אבנים (אבני כליה, אבני-מרה) אפילו כאשר המחלה ברורה; אשאיר זאת למי שמוכשרים לכך במיוחד. לא אכנס לבית אלא לטובת החולה. ארחק מכל פשע בכוונה תחילה ומכל פיתוי, ובייחוד מתענוגות האהבה עם אנשים ונשים, אם בני-חורין אם עבדים. כל אשר ייוודע לי תוך כדי עבודה באומנותי ותוך כדי מגע ומשא עם בני-אדם במסגרתה, ושלא נועד להפצה, אצפין ולא אגלה לאיש. מי ייתן ואמצא עונג בחיי ובאומנותי אם אקיים שבועה זו באמונה; אבל אם אפר אותה, ייפול ההפך מזה בגורלי"[2].

הקוד האתי הוא למעשה קובץ של ערכים שחברי הארגון הסכימו עליהם: ערכים הם תכונות או איכויות, שבני האדם מייחסים להם חשיבות רבה ושהיו רוצים שיאפיינו אותם. את הערכים ניתן לחלק לערכים אסתטיים כמו יופי והרמוניה, לערכים בריאותיים כמו חוסן גופני ונפשי , ערכים כלכליים כמו עושר ורווחה כלכלית, ערכים טכניים כמו יעילות ואמינות, ערכים אינטלקטואלים כמו אמת ופתיחות דעת, ערכים מוסריים כמו טוב, יושר, צדק, הגינות, התחשבות ואחווה. האדם מייחס ערך (חשיבות) שונה לאיכויות השונות ולפעמים יש נטייה לדרג ערכים מבחינת חשיבותם כסרגל אמות מידה לבחירות האדם והעדפותיו וכרסן מפני הירידה מאנושיותו. הגדרת איכויות והפיכתן לאידיאליים  ולאמות מידה שיפוטיים בתודעה האישית או הקבוצתית מנחות אותנו לבחינת המציאות של המצוי ושאיפה לראוי, תוך ניסיונות להקטין את הפער ביניהם במעשים, בפעולות. יש לזכור ששיפוט אוטונומי אפשרי לאדם המסוגל לבחור ולשלוט בהחלטותיו. במקורות היהודיים מתייחסים לכאלה שפסולים לעדות "חרש שוטה וקטן- לא בני דעה נינהו"( יבמות, צט', ב'), כאלה שאינם מסוגלים לצפות תוצאות מעשיהם.

הדדיות הינה הכרה באנושיותו של האחר ומהווה עיקרון חשוב בתהליך יצירת הקוד האתי. לא ראוי להסכים על קוד אתי או לקבוע אותו ללא השתתפות או הסכמת חברי הקבוצה, הארגון או המוסד החינוכי, בניסוח הערכים ותיקופם. אלוני, חוטינר וצדקיהו מציינים את ערכי היחיד שהם למעשה ערכי היסוד של הדמוקרטיה, אשר יכולים לחול על כל אחד כמו: חיים, שוויון, כבוד האדם, אמת, צדק, הגינות וסובלנות. ערכים שיש עליהם הסכמה רחבה:  "כבני אדם כולנו שואפים לפתח את כישרונותינו, לממש את שאיפותינו, ודורשים שינהגו בנו בכבוד, בהגינות ובצדק הראויים... בהדדיות במשמעות נורמטיבית, אנו מתכוונים למודעות, סולידריות ואמנה חברתית הקושרים אותנו כחברי קהילה ( מהתא המשפחתי, דרך הלאום, עד לאנושות כולה) בקשר של מחויבות לביסוס ולקיום מערכת של ערכים, עמדות ודפוסי התנהגות אשר תספק לכול את הביטחון הקיומי, הרווחה הכלכלית, החינוך והחירות הדרושים לקיום אנושי מכובד- ללא הבדל מעמד, דת, גזע, עדה ומין"[3]

בשנים האחרונות נראית מגמה של יצירה והטמעה של קודים אתיים גם בארגונים ובמוסדות חינוך. לשיטה של אחיזה אבסולוטית בערכים יש גם מבקרים: ס. יזהר, סופר ואיש חינוך, הזהיר לא אחת מהאופוריה של העיסוק בערכים כפיתרון לכל סוגיה חינוכית מאחר והראיות וההוכחות ל"חינוך לערכים" קשות להשגה וכמעט נבצרות: תהליכים של חינוך ערכי לעבר יעד רצוי נראים בעיניו כבעייתיים במיוחד לנוכח שאלות של מה היעד הרצוי? מי מסכים על הערכים? לאיזה שינוי מתכוונים- שינוי פנימי או שינוי חיצוני המופנה לאחרים? מה המחיר לחיוב ולשלילה בעיצוב נפש הילד? כיצד מתייחסים למתחנכים שמגלים התנגדות וביקורת כלפי ערכים המנוגדים למצפונם ולערכי החברה שלהם[4] . הפעלת ביקורת של המתחנך כנגד ערכים כפויים בסרגל אמות המידה של המחנך יכולים להיות סרבנות מצפונית לשירות צבאי, סרבנות דתית לטיפול רפואי במוסלמי בשבת, פרשנות שונה לכבוד האישה בהתנגשות ערכים של חירות מול צניעות ועוד.  למעשה,  אין לערכים קיום ללא בני אדם שיאמצו אותם: כוחם ותוקפם של הערכים ויחד עם זאת חולשתם הם במסירתם מדור לדור. יש להכיר בכך שיכולות להיות התנגשויות בין ערכים , שיש בעייתיות עם חינוך לערכים מחייבים, שערכים שהתאימו לתקופה או לחברה מסוימת אינם רלוונטיים יותר, שהמתחנכים ירצו בחינוך לערכים ובהנחלת ערכים ושיש לאפשר לדורות הצעירים להחליף או לרענן את ערכי הדורות הקודמים בערכים חדשים- מוסכמים לאור התקופה והמציאות בה הם חיים. [5]

הוגה הדעות הצרפתי,ז'אן ז'אק רוסו שהיה בין מנסחי ה"אמנה החברתית"[6], ציין את חשיבות ההסכמיות לערכים מובילים בחברה בהציעו  כינון  אמנה כבסיס ליחסים בין בני אדם " הואיל ושום אדם אין לו זכות שליטה על חברו, והואיל והכוח אינו יוצר שום זכות, על כן נשארים רק ההסכמים כיסוד לכל שררה חוקית בקרב בני האדם..."[7]

אחת הדוגמאות לכללי אתיקה לילדים שאותרו ונבחרו על ידי תלמידים, בתהליך יצירת קוד אתי במוסדות החינוך שמלווה המכללה לאיכות השלטון בישראל בהקפדה על ערך השוויון וההדדיות, ניתן לראות ב"בקוד האתי" שיצרו תלמידי מועצת התלמידים בחטיבת "נחשון" בחבל מודיעין, בהנחיית ד"ר שי נחושתאי מהמכללה לאיכות השלטון[8]. כללי ההתנהגות משמשים מצפן ערכי לקבוצות ולכיתות להתנהלות בין הילדים לבין עצמם ולבין מוריהם ומסייעות להפעיל שיקול דעת בקבלות החלטות. המצפן המוסרי הוא  סוג של חיישן הפועל בתוכנו והמורה לנו מה טוב או מה רע. חיישן המסייע בבחירת הדרך במצבים של לחץ חברתי, השפעה שלילית של גורמים עבריינים או במציאות משתנה[9].  על מנת להתמודד עם דילמות אתיות בהתנהלות חיי היום  יום, ניתן להיעזר ב"מבחן ההתנהגות האישי" הכולל בתוכו את המבחנים הבאים: "מבחן הראי" - האם החלטתי תואמת את הקוד האתי המוסרי שלי?"מבחן הכרית" – האם אני ישן טוב בלילה וחש בנוח לגבי החלטתי ופעולתי והאם אוכל להצדיקה בעיני עצמי, בקרב משפחתי או בקרב חברי? האם אהיה מוכן לחיות מצפונית ומוסרית עם החלטתי ופעולתי, "מבחן הפומביות" – כיצד ארגיש אם הידיעה על פעולתי תתפרסם בפני כל?

קוד אתי ככלי מנהיגותי וכמצפן להתנהלות וקבלת החלטות, הפך להיות הבסיס לפעילות קבוצות המנהיגות של המכללה לאיכות השלטון ברחבי הארץ: איתור והסכמה על ערכים משותפים לאור העקרונות הדמוקרטיים, מאפשרים התנהלות יעלה של קבוצות המנהיגות ומסייעת להם לכוון לקבלת החלטות ראויות. בשדרת המנהיגות בקריית גת, לדוגמה, בשיתוף פעולה עם מחלקת הנוער העירונית, מובילה כל קבוצת מנהיגות מיזם אזרחי ברוח הקוד האתי של הקבוצה שמטרתו להשפיע על אוכלוסיות רחבות בעיר ובאזור. פרלמנט הילדים מוביל "אמנת ילדים עירונית"", קבוצות כתבי נוער לבקרה אזרחית" כותבים, מבקרים ומנהלים דיאלוג עם בעלי תפקידים בעיר לקידום סוגיות אזרחיות וקהילתיות, קבוצות מנהיגות לאיכות השלטון פתחו בית קפה לנוער "קפה אתיקה" ומקיימים בו סדנאות למנהיגות ואתיקה לתושבי העיר ולאורחים מישובים אחרים,  סמינרים למד"צים ( מדריכים צעירים), המכשירים מדריכים צעירים למנהיגות ראויה, הכשרת מועצות תלמידים ומועצת הנוער לכתיבת קוד אתי של תלמידים, קבוצת מנהיגות סטודנטים לאיכות שלטון המובילים מיזמים אזרחיים בקהילה,  והקמה קבוצת מנהיגות אזרחית של הורים שתגלה אחריות ומעורבות ותקדם מיזמים ערכיים בקהילה לטובת ילדיהם.  שדרת המנהיגות שנוצרה, וההכשרה המיוחדת שמקבלים מדריכיה, תורמים לשינוי השפה האזרחית במקום. הקוד האתי המקומי של קבוצות המנהיגות, המושתת על ערכים יהודיים- דמוקרטיים ועל גאוות יחידה על פעילויות ערכיות ואיכותיות המתממשות בשטח, הוא  המכנה הערכי המשותף, המשמש כמצפן לקבלת החלטות, לבחירת מיזמים אזרחיים, להתנדבות ומעורבות בחיים החברתיים והאזרחיים בעיר.

 


[1] נ',כשר, עמ' 21- 22, אחת הדוגמאות שמביאה נעמי כשר הוא מנהג הקניבאלים לאכול בשר אדם- מנהג זה הוא מוסרי בעיניהם – מנהג שנראה לא מוסרי באופן מוחלט בחברות אחרות, ראה עמוד 38.

[2] שבועת היפוקרטס מתוך אתר "דעת": http://www.daat.ac.il/daat/refua/hipokrat.htm

[3] נ', אלוני, א', חוטינר, ש', צדקיהו, עקרונות בחינוך החברתי: מן המצוי אל הראוי, בתוך: אנתולוגיה, ע' 168, מסמך זה מהווה למעשה את הרציונאל לתוכנית להכשרת מורים בחינוך החברתי.

[4] י', סמילנסקי, על חינוך ועל חינוך לערכים, עם עובד, 1982, עמ' 5- 7 ועמ' 25-30. בספר מדגיש בחינה של פרמטרים נוספים מלבד החינוך בבית הספר: על  נורמות ערכיות תרבותיות המחייבות את האדם בחברה בה חי, אידיאולוגיות, צרכים מיידיים, הכנה לחיי קבוצה, הכנה לחיי אזרחות ועבודה. כל מקום והדגש על הערכים של אותו מקום.

[5] שם, עמ' 13- 18, סמילנסקי מדגיש את השינוי בערכים כמו ערכי לאום וחברה, ערכי העבודה והחלוציות ועוד.

[6] "רעיון האמנה החברתית מבוסס על כך שבני האדם הסכימו מרצונם החופשי להתארגן בחברהולקבל על עצמם כללים, חוקים, פיקוח ומגבלות."ראה בהרחבה באתר מט"ח, ספריה וירטואלית על משנתו והגותו של ז'אן ז'אק רוסו בהקשר לרעיון האמנה החברתית  http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3363

[7] ז'אן ז'אק רוסו, האדם נולד חופשי, ובכל מקום אסור הוא באזיקים, בתוך: אנתולוגיה, ע' 187, רוסו מוסיף ואומר כי את אישרור האמנה יש לעשות בכל דור ודור, על האדם לשמור על חירותו ועל אנושיותו.

[8] קוד אתי חטיבת ביניים "נחשון", חבל מודיעין, אפריל 2011, פירוט הערכים ושמירת עקרון ההדדיות, מופיע בהרחבה בקוד. כמו כן, מחויבות בית הספר והתלמידים. יש לציין כי בימים אלה מתקיימות סדנאות להורים יחד עם מורים ותלמידים לדיון על הקוד האתי של מועצת התלמידים ומתקיימים דיונים באשר לדילמות אתיות העולות בבית הספר.

[9] רות וולף, אתיקה טובה לעסקים, ירושלים, הוצאת ראובן מס, 2008, עמ' 30-31.


                                                                                                                 למאמרים נוספים

Clearfix